בני ברק של הדרום? אודי סמנה

בבחירות האחרונות לרשות המקומית בנתיבות רוב הבוחרים הצביעו לרשימות חרדיות. בתור תושבי המקום, כדאי שנכיר קצת את השכנים שלנו שללא ספק משפיעים וישפיעו גם על העתיד שלנו ביישוב

בקרב האוכלוסייה החרדית בנתיבות ישנם כמה מוקדי השפעה, מתוכם אמנה בסקירה זו את המרכזיים שבהם. הכוח המשמעותי ביותר מונהג ע"י הרב יורם אברג'ל. מוסדותיו פרוסים בכל רחבי העיר ומאוכלסים בתושבים מגיל אפס ועד שיבה. בכל ערב שבת בית הכנסת שלו מלא ביותר ממאתיים איש ובכל תפילת שחרית בשאר ימות השבוע יש מאה אנשים שמגיעים בנץ. 900 משפחות הקהילה גרות בעיקר בשכונות המערביות, אך גם מפוזרות בכל שאר חלקי העיר. הכוח האלקטורלי שמביא אתו הרב יורם הוא בעל עצמה רבה הודות לאדיקות קהילתו שסרה לכל מוצא פיו ויעיד על זאת מינוי המועמד מטעמו של הרב יורם לסגן ראש העיר, אך עם זאת רבים מחברי הקהילה עוסקים במקצועות חופשיים ולרוב הם אנשים מאירי פנים ולא בעלי אופי נוקשה בהקשרי אדם לחברו - לא תמצאו חבר קהילה שיגיד לאישה שיושבת מקדימה ב492 לעבור לצד האחורי.

קוטב נוסף שהשפעתו חזקה אך משנית לרב יורם הוא הרנטגן - הרב יעקב איפרגן. כידוע הרנטגן מקורב ומיודד עם בעלי הון שתורמים למוסדותיו לא מעט כסף, מה שגורם לרבים מהאוכלוסייה החרדית המקומית להירשם למוסדותיו השונים, תוך קבלת סבסודים ותגמולים כספיים. שיטתו של הרנטגן מסתברת כיעילה - בבחירות האחרונות הרשימה שלו הייתה לשנייה בגודלה עם 3500 מצביעים. כמובן שלא כל המצביעים רואים בעצמם בני קהילתו של הרנטגן, אך מוסדותיו הרבים הפזורים ברחבי העיר יעידו על אחיזתו במקום. נראה שהענקת ההטבות השונות לבאים בשעריו של הרנטגן היא מקור הצלחתו ביישוב אך היא עומדת גם בעוכרו, בניגוד לרב יורם שקהילתו מאוד נאמנה אליו למרות שהוא מרעיף פחות הטבות למקורביו, הנאמנות לרנטגן והדומיננטיות של דמותו בקרב באי מוסדותיו מאוד חלשה, מסתבר שלא את הכול ניתן לקנות בכסף, ונראה שכישלונו של הרנטגן בתחום זה הוא לא למרות העושר אלא בגלל העושר.

מהון להון (תרתי משמע) נתייחס לגורם ההשפעה השלישי שדומה בשיטת עבודתו לרנטגן: הרב ברוך אבוחצירא, המכונה הבבא ברוך-בנו של הבבא סאלי- שמנסה לרשת את מקומו של אביו למרות שבעברו נחשד בעניינים שתואר רבנות לא עולה איתם בקנה אחד. באופן טבעי, הרבה כסף שמקורו מתורמים מכל העולם ובעיקר מצרפת אפשר למצוא גם כאן. הבבא ברוך עומד בראש רשת כוללים שבהם לומדים כמאתיים אברכים וכן מוסדות לימוד לגיל הרך, תלמוד תורה, בית ספר לבנות וישיבה, שבהם לומדים כ-700 תלמידים נוספים. מושג 'מלחמת החצרות' הרווח בנתיבות מתייחס בעיקר ליריבות המתוקשרת בין חצרו של הבבא ברוך לחצרו של הרנטגן המרוחקת כמאה מטרים ממנו. נראה ששורש היריבות, חוץ מענייני קרקעות, כסף ואינטרסים שונים היא התחרות על אותו קהל יעד, שלאחרונה הובילה להאשמתו של הרנטגן בהטרדה מינית שהתבררה כפיקציה שתפרו לו בחצרו של הבבא ברוך. ייחודו של הבבא ברוך מתבטא בקשריו החזקים עם מפגלת ש"ס והעומד בראשה - הרב עובדיה יוסף. מאז שהבבא ברוך נכנס לענייני הפוליטיקה המקומית יש לו מנדט על הרשימה של ש"ס, המותג שמשמש כאבן שואבת להרבה מצביעים. כוחו האלקטורלי של הבבא ברוך הביא לכך שבבחירות האחרונות מפלגתו הייתה לרשימה עם מספר המצביעים הגבוהה ביותר, כמובן לאחר הצטרפותו של הרב יורם והקהילה האשכנזית שעם כניסתם שונה שם הרשימה לשס"ג. 

רשימת שס"ג מוליכה אותנו אל מוקד ההשפעה האחרון בסקירה זו - הקהילה האשכנזית. קהילה זו הונהגה עד לאחרונה על ידי  הרב ישככר מאיר זצ"ל והוא היה למקור גאוותה, הרב יששכר עמד בראשות הישיבה הגדולה ביותר בדרום - ישיבת הנגב, ישיבה גדולה (לתלמידים לפני חתונה) שמונה כשלוש מאות תלמידים (לקהל קוראינו הדתי לאומי: כן, היא התחילה כישיבה דתית לאומית מגרעין מיסד מישיבת הרוא"ה), גם הרב יורם היה תלמידו של הרב יששכר והם נשארו בקשרים טובים על לפטירתו של האחרון. גם פה הפוליטיקה המקומית תופסת את מקומה, ולמרות גודלה הקטן יחסית של הקהילה החרדית - כחמש מאות משפחות, הרב יששכר היה לאדם המשמעותי ביותר בהרכבת הרשימות המפלגתיות ועל פיו הוכרעה הכף לכאן או לכאן. אך כיצד הרב עם הקהילה הקטנה ביותר הפך לבעל ההשפעה הגדולה הביותר? 

לשאלה זו נוכל לענות לאחר ששרטטנו באופן גס לעיל את ארבעת השחקנים המרכזיים בזירה המדוברת, כשלכל מוקד יש את עוצמתו שלו. באופן טבעי אין זהות מוחלטת בין כל אחד מהאוכלוסייה החרדית לרב מסוים, אמנם בקהילתו של הרב אברג'ל זהות זו יותר מודגשת אך את רוב הקהילה החרדית המקומית אפשר להגדיר כקולות צפים הקשורים באופן כזה או אחר למוקדי הכוח השונים, וכאן מתבטא הכוח שהביא אתו הרב יששכר, כיוון שאותו רוב דומם נשמע למילתו בהקשר ההצבעה, ועשה אותו לאדם המשפיע ביותר בהקשר האלקטורלי. הבנה זו בדבר כוחו של הרוב הדומם הביא לארונה למפגש של כל ראשי הכוללים המקומיים. אלו הגיעו להסכמה משותפת שהרב דנין דנון יהיה המייצג של כל אותם הללו שלא מזוהים באופן מוחלט עם רב מסוים. אין ספק שאין זה דבר של מה בכך לנסות להיכנס לנעליו הגדולות של הרב יששכר, אך מניסיון זה אנו לומדים על הצורך והחשיבות שרואה הקהילה המקומית בשימור את אחדותה וכוחה.

כיום רוב רבים מתושבי נתיבות הם חרדים, נראה שמספרם רק ילך ויגדל - כמות הילדים במוסדות לגיל הרך כיום הוא כפי שלוש מהאוכלוסייה הכללית כ”כ. בבחירות הקרובות אין כוונה להריץ ראש עיר חרדי, ונראה שהרוב שיש להם במועצה - כשמונה מתוך חמש עשרה מקומות מייצג אותם נאמנה, אך עם זאת ישנה בקורת מצדם כלפי ראש העיר שמבכר באופן לא הוגן אוכלוסיות אחרות על פני אוכלוסייתם, בעיקר בהקשר של שטחים לבנייה וחלוקת מבנים העירוניים - כדוגמת בניין בה"ס היסודי שהקהילה שלנו קשורה בהקמתו כשהחרדים גם היו יכולים להיות דורשים פוטנציאלים למשאב ציבורי זה או כדוגמת 1700 יחידות הדיור החדשות שאושרו לאחרונה לגביהן יחיאל התבטא בעיתונות הארצית "מדובר בשכונה שאנחנו יזמנו את הקמתה ואנחנו נקבע מה היא תהיה. חרדים לא יגורו בבתים האלה".

כרגע לא נראה שנתיבות תהפוך לבני ברק בגלל ראש העיר שמתמרן בין הטיפות, ומצליח להנהיג את האג'נדה שלו למרות הרוב במועצה שלא תמיד מרוצה ממעשיו.